הלחמי נ' חב' שירביט לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית, על סך של 5,079 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש. כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)).

טענות התובעת, בקליפת אגוז, הן כי בנסיעתה ברח' לוי אשכול בקרית אונו, בקטע בו הרחוב הופך מדו-נתיבי לחד-נתיבי, השתלב הנתבע 2 בכביש, תוך יציאה מרח' קשת, בלא לציית לתמרור עצור, ופגע ברכבה, כשהפינה השמאלית-קדמית של רכבו פוגעת בכנף ימנית קדמית של רכבה. בעדותה, מיקמה התובעת את התאונה כמה עשרות מטרים הלאה במורד רח' לוי אשכול.

טענות הנתבעים, בקליפת אגוז, הן כי הנתבע 2 השתלב כחוק לרח' לוי אשכול, ולאחר מרחק מה, סטתה התובעת מנתיב נסיעתה, ופגעה ברכבו, כשהפינה הימנית-קדמית של רכבה פוגע בפינה השמאלית-אחורית של רכבו. אף הוא מיקם בעדותו את התאונה כמה עשרות מטרים במורד רח' לוי אשכול, לאחר הצומת עם רח' הקשת.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, לרבות התייחסות התובעת לתמונות שהוצגו לה, על גבי מסך הטלפון הסלולרי של הנתבע 2, בהן נראות שתי המכוניות, צמודות זו לזו, באופן המתואר על ידי הנתבע 2, ובשים לב לשינוי המהותי בגרסת התובעת, בין מקום התאונה כפי שהתרחשה ככל הנראה בפועל לבין ההתפרצות בניגוד לתמרור המתוארת בכתב התביעה, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לדחות את התביעה בלא צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט חשון תשע"ד, 23 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: